החלטה בתיק עמ"ת 35437-01-13

2.      בכתב האישום נטען כי המשיב עבר עבירות של ניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, השתתפות בהתפרעות וחבלה במזיד. כתב האישום ייחס למשיב השתתפות בהתפרעות שארעה ביום 6/1/13 בה יידו המתפרעים אבנים על שוטרים וחסמו את הכביש באמצעות חפצים שונים.

3.      נטען כי המשיב יידה אבנים לעבר השוטרים, השתתף בהתפרעות, ובסופו של דבר נעצר על ידי שוטרים.

4.      במהלך מעצרו הושלכה לעבר שוטר שהשתתף במעצר המשיב אבן שפגעה בגבו.

5.      במשיב חלק על קיומן שלראיות לכאורה.

6.      בית משפט השלום בחן את הראיות ומהחלטתו שניתנה ביום 11/1/13 עלה כי לשיטתו של בית המשפט קיים כרסום ניכר בחומר הראיות. בית המשפט פירט בהחלטתו את תמצית הודעות השוטרים, הודעה של עד נוסף והודעת המשיב.

7.      בית המשפט סבר כי השוטרים זיהו אדם בעל מבנה גוף מלא, עם מעיל כחול ומכנס שחור כאחד המתפרעים. שוטר 230 הבחין במתפרע זה בתוך קבוצה של 20-30 מתפרעים במרחק של 40-50 מ'. שוטר זה הכווין שוטרים אחרים לעבר המתפרעים. הוא לא שמר על קשר עין רצוף עם החשוד. בהמשך ראה את שוטרים 259 ו-263 נאבקים בו.

8.      שוטרים 259 ו-263 מתארים את התרחשות מעצרו של החשוד שתיאורו פורט לעיל.

9.      אין חולק כי שני שוטרים אלה ניהלו מרדף אחר החשוד, עצרו אותו בסמטה במרחק מסוים ממקום ההתפרעות. אחד השוטרים גם ציין כי הראות באותה סמטה הייתה לקויה.

10. אין גם חולק כי באותו היום הייתה במקום התפרעות מסוכנת וחמורה שכללה יידוי אבנים לעבר כוחות הביטחון.

11. לעומת הודעות אלה, קיים הודעה של מר עאוני עביד, תושב המקום, בעל חנות לממכר עוגות. לפי עדותו המשיב נכנס לחנותו לקנות עוגות, רכב לבן עצר ליד החנות והמשיב ניגש להזהיר את נוסעי הרכב "תיזהרו יש משטרה שלא יזרקו עליכם רימונים". הרכב נסע לדרכו ולפתע חזר במהירות. המשיב היה כבר בדרכו לביתו. היה זה רכב של שוטרים מסתערבים. הם לכדו את המשיב, היכו אותו ועצרו אותו.

12. המשיב מסר בהודעתו גרסה שפרטיה העיקריים זהה לגרסתו של מר עביד.

13. בית המשפט עמד על כך כי שוטר 230 לא שמר על קשר עין רציף עם המשיב, וכי השוטרים שביצעו את המעצר לא ראו את המשיב משליך אבנים.

14. בית המשפט קבע כי הודעות המשיב ומר עביד, מטילות  צל כבד על ראיות התביעה במיוחד שלא הייתה אפשרות של תיאום גרסאות.

15. בית המשפט הצביע על העובדה כי המשיב לא נעצר במקום ההתפרעות אלא באותה סמטה.

16. בית המשפט העלה אפשרות שנראתה לו סבירה כי החשוד שזוהה על ידי שוטר 230 נמלט מהמקום ואילו המשיב נעצר תחתיו.

17. לפיכך סבר בית המשפט כי עוצמת הראית חלשה ביותר והורה על שחרור המשיב בתנאים של הפקדה עצמית בסך של 1,000 ש"ח, ערבות עצמית בסך של 3,000 ש"ח וערבות צד שלישי בסך של 1,500 ש"ח.

18. החלטת בית המשפט ניתנה ביום 11/1/13. מיד לאחר מכן ביקשה העוררת לעכב את ביצוע ההחלטה עקב כוונתה להגיש ערר. בית המשפט הורה על עיכוב ביצוע עד ליום 13/1/13 מאחר וההחלטה ניתנה ביום שישי.